בן או בת הזוג הודיעו שהם רוצים להתגרש – מה עושים עכשיו?

הודעה על רצון להתגרש מעוררת לעיתים הלם, כעס וחוסר ודאות. גם אם טרם התקבלה החלטה סופית, חשוב לעצור, לא לפעול מתוך לחץ ולא לחתום על מסמכים בחופזה. הימים הראשונים מיועדים להבנת המצב, לאיסוף מידע ולקבלת ייעוץ מתאים.

האם צריך להגיב מיד?

לא חייבים לקבל החלטות משפטיות או כלכליות באותו הרגע. אפשר לבקש זמן לעכל את הדברים ולקבוע שיחה מסודרת לאחר שהמתח הראשוני יורד.

תגובה אימפולסיבית עלולה להוביל להודעות פוגעניות, לאיומים או לצעדים שקשה לתקן. עדיף לשמור על תקשורת עניינית ולנסות להבין אם מדובר בהחלטה סופית, בבקשה לפרידה זמנית או ברצון להתחיל תהליך משותף.

בשלב הראשון מומלץ:

  • להימנע מהאשמות ואיומים
  • לא לערב מיד את הילדים
  • לא לחתום על מסמך או ויתור
  • לא להעביר כספים באופן חריג
  • לא לעזוב את הבית מתוך סערת רגשות, אלא אם קיימת סכנה
  • לקבוע פגישה לקבלת ייעוץ אישי
  • לשמור על שגרת היום ככל האפשר

הצעד הראשון הוא להבין את התמונה

לפני שפועלים, כדאי למפות את הנושאים שעשויים להיות חלק מהפרידה. המטרה אינה להכין מאבק, אלא להבין אילו החלטות יהיה צורך לקבל.

רצוי לרכז מידע על מקום המגורים, הכנסות, חשבונות, חסכונות, התחייבויות, נכסים, זכויות סוציאליות וצרכי הילדים. יש לאסוף רק מסמכים שיש גישה חוקית אליהם, בלי לפרוץ לחשבונות, לטלפונים או למערכות פרטיות.

פנייה מוקדמת אל עו"ד גירושין בבאר שבע יכולה לסייע להבין את המצב המשפטי לפני שמתקבלת החלטה על פתיחת הליך, ניהול משא ומתן או פנייה לגישור. ייעוץ אינו מחייב להגיש תביעה ואפשר להשתמש בו כדי להתכונן לשיחה רגועה ומושכלת.

בן או בת הזוג הודיעו שהם רוצים להתגרש

אילו מסמכים כדאי לרכז?

אין צורך להגיע לפגישה הראשונה עם תיק מושלם. עם זאת, מסמכים בסיסיים יכולים לספק תמונה טובה יותר על התא המשפחתי ועל הנושאים הכלכליים.

כדאי לנסות לרכז:

  • תלושי שכר ואישורי הכנסה
  • תדפיסי חשבונות בנק
  • מידע על חסכונות והשקעות
  • דוחות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות
  • מסמכי משכנתה והלוואות
  • נסחי מקרקעין והסכמי רכישה
  • מידע על עסקים וחברות
  • פוליסות ביטוח רלוונטיות
  • הסכם ממון, אם קיים
  • מידע על הוצאות הילדים
  • מסמכים הנוגעים לחובות משותפים

יש לשמור עותקים במקום פרטי ובטוח, אך אין להעלים מסמכים מקוריים או למנוע מהצד השני גישה לרכוש משותף.

ממה חשוב להימנע בימים הראשונים?

צעדים חד-צדדיים עלולים להסלים את הסכסוך ולהשפיע על האמון ועל ההליך המשפטי. גם כאשר קיים חשש אמיתי, מומלץ לקבל ייעוץ לפני ביצוע פעולה משמעותית.

פעולה שנשקלתמדוע כדאי לעצור ולבדוק?מה ניתן לעשות במקום?
ריקון חשבון משותףעלול ליצור משבר כלכלי ולהסלים את הסכסוךלתעד יתרות ולקבל ייעוץ
עזיבה מיידית של הביתעשויה להשפיע מעשית על השגרה והילדיםלבחון פתרון זמני מוסכם
חתימה על ויתורייתכן שלא הובנו מלוא המשמעויותלהעביר לבדיקה משפטית
שינוי חד-צדדי בזמני השהותעלול לפגוע בילדים ובתקשורת ההוריתלקבוע הסדר זמני וברור
הסתרת רכושעלולה לפגוע באמינות ובהליךלערוך רשימה מלאה ושקופה
פרסום ברשתות החברתיותתוכן עלול להישמר ולהחריף את העימותלשמור על פרטיות
מעקב אחר בן או בת הזוגעלול לפגוע בפרטיות ולהיות בלתי חוקילאסוף מידע בדרכים חוקיות

כאשר עולה חשש להעברת כספים, הברחת נכסים, יציאה מהארץ עם הילדים או שינוי חד במצב הקיים, קיימת אפשרות לבחון סעד זמני או דחוף. הרשות השופטת מאפשרת במקרים מתאימים לבקש סעד לשמירת המצב הקיים גם במסגרת הליך יישוב סכסוך.

איך מתנהלים מול הילדים?

הילדים אינם צריכים להיות שליחים, חוקרים או שופטים בסכסוך שבין ההורים. גם כאשר אחד הצדדים פגוע מאוד, חשוב להפריד בין הקושי הזוגי לבין ההורות.

רצוי לא למסור לילדים מידע לפני ששני ההורים מבינים מה עומד לקרות. אם מתקיימת שיחה, כדאי להתאים אותה לגילם ולהדגיש כי הם אינם אשמים וכי שני ההורים ממשיכים לאהוב אותם.

חשוב להימנע מ:

  • השמצת ההורה השני
  • בקשת מידע מהילדים
  • שיתוף בפרטים כספיים או משפטיים
  • יצירת תחושה שעליהם לבחור צד
  • הבטחות לגבי הסדרים שטרם נקבעו
  • שינוי פתאומי של מסגרת חינוכית או מקום מגורים ללא בדיקה

המשך שגרה יציבה, ככל שניתן, יכול לצמצם את חוסר הוודאות. כאשר קיים קושי משמעותי, אפשר לשקול ליווי רגשי מתאים לילדים או הדרכה הורית.

האם חייבים לפנות מיד לבית המשפט?

לא תמיד. במרבית הסכסוכים המשפחתיים נדרש להתחיל בהליך ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעות בנושאים כמו רכוש, מזונות והסדרי שהות, בכפוף לחריגים הקבועים בדין.

בקשה ליישוב סכסוך נועדה לאפשר לצדדים לבדוק אפשרות לפתור את המחלוקות מחוץ להתדיינות משפטית. לאחר פתיחת ההליך, הצדדים מופנים ליחידת הסיוע ולפגישות מהו"ת.

למועד פתיחת ההליך ולבחירת הערכאה עשויה להיות משמעות בהתאם לנסיבות. לכן כדאי להבין את האפשרויות לפני שמגישים בקשה, ולא לפעול רק משום שהצד השני הפעיל לחץ.

האם גישור מתאים כאשר אחד הצדדים ביקש להתגרש?

גישור עשוי להתאים כאשר שני הצדדים מוכנים לנהל שיחה, למסור מידע ולהגיע להסכמות בלי כפייה. הוא אינו מחייב את בני הזוג להישאר יחד, אלא מאפשר להם לקבוע כיצד תיראה הפרידה.

פנייה אל עורך דין גישור יכולה לסייע לנהל את השיח בנושאים כמו רכוש, ילדים, מזונות, מגורים וחובות. המגשר אינו מכריע מי צודק ואינו מחליף ייעוץ משפטי אישי לכל צד כאשר יש צורך בכך.

גישור מתאים במיוחד כאשר:

  1. שני הצדדים מוכנים להשתתף מרצון.
  2. ניתן לקיים שיחה בלי פחד או איום.
  3. קיימת נכונות לחשוף מידע כלכלי.
  4. טובת הילדים נמצאת במרכז.
  5. יש רצון לצמצם עלויות ועימותים.
  6. הצדדים מבינים שהסכמות דורשות פשרות.

כאשר קיימים אלימות, שליטה, איום, פער כוחות קיצוני או חשש להברחת נכסים, יש לבחון בזהירות אם הגישור מתאים וכיצד ניתן לקיימו בבטחה.

מה קורה אם מצליחים להגיע להסכמות?

כאשר בני הזוג מסכימים על תנאי הפרידה, ניתן לנסח הסכם שמסדיר את מכלול הנושאים הרלוונטיים. אין להסתפק בהבנות בעל פה או בהודעות שנשלחו בטלפון.

במסגרת עריכת הסכם גירושין חשוב להתייחס לחלוקת הרכוש והחובות, זמני השהות עם הילדים, קבלת החלטות הוריות, מזונות, מקום מגורים ומנגנון לפתרון מחלוקות עתידיות.

הסכם גירושין טעון אישור של הערכאה המוסמכת כדי לקבל תוקף משפטי מתאים. ניתן להגיש בקשה לאישור הסכם בהסכמה לבית המשפט לענייני משפחה, ובמקרים המתאימים גם לבית הדין הרבני.

מה עושים כאשר אין הסכמה?

אם אחד הצדדים אינו מוכן לגישור או שהמשא ומתן נכשל, ניתן להתקדם להליך משפטי לאחר השלמת השלבים הנדרשים. ההליך יכול לעסוק בנושאים שונים, וכל נושא מחייב בחינה פרטנית.

המחלוקות עשויות לכלול:

  • אחריות הורית וזמני שהות
  • מזונות ילדים או בן זוג
  • חלוקת רכוש
  • זכויות פנסיוניות
  • דירת המגורים
  • חובות והלוואות
  • עסקים ונכסים
  • סעדים זמניים

אין חובה לנהל את התהליך בצורה תוקפנית. גם לאחר פתיחת הליכים ניתן להמשיך לנהל משא ומתן ולנסות להגיע להסכם.

מה עושים אם קיים חשש לאלימות?

כאשר קיים חשש לפגיעה פיזית, נפשית או אחרת, הבטיחות קודמת לכל שיקול משפטי או כלכלי. אין לנהל שיחה על פרידה לבד אם היא עלולה לסכן אחד מבני המשפחה.

במצב חירום יש לפנות למשטרה. ניתן גם לפנות למוקד 118 של משרד הרווחה לקבלת מידע וסיוע. נפגעי אלימות במשפחה רשאים במקרים המתאימים לבקש צו הגנה מבית המשפט.

חשוב להכין גישה למסמכים מזהים, תרופות, טלפון ואנשי קשר, אך לעשות זאת באופן שאינו מגדיל את הסיכון.

סדר הפעולות לימים הראשונים

כדי לצמצם טעויות וליצור מעט סדר בתוך חוסר הוודאות, אפשר לפעול לפי השלבים הבאים:

  1. לקחת זמן קצר לעכל את ההודעה.
  2. להימנע מאיומים, חתימות ופעולות חד-צדדיות.
  3. לשמור על שגרת הילדים.
  4. לרכז מידע ומסמכים שיש אליהם גישה חוקית.
  5. לקבל ייעוץ משפטי אישי.
  6. לבדוק אם ניתן לנהל שיחה או גישור.
  7. להגדיר הסדרים זמניים למגורים ולהוצאות.
  8. לבחון אם נדרש הליך ליישוב סכסוך.
  9. לפעול מיד אם קיים סיכון לאדם, לילדים או לרכוש.
  10. לתעד הסכמות זמניות בכתב.

לא כל משפחה צריכה לעבור את השלבים באותו סדר. המצב הכלכלי, רמת התקשורת, גיל הילדים וקיומם של נכסים או עסק משפיעים על הדרך המתאימה.

מתחילים את התהליך עם מידע ולא מתוך פחד

הודעה על רצון להתגרש אינה מחייבת לצאת מיד למאבק. אפשר לעצור, להבין את המצב, לשמור על הילדים ולהחליט אם לפנות לגישור, למשא ומתן או להליך משפטי.

עורכת הדין זהבית מקונן צוקרמן יכולה לסייע בבחינת הנסיבות, המסמכים והאפשרויות המשפטיות לפני קבלת החלטות משמעותיות. ייעוץ מוקדם מאפשר לבנות דרך פעולה שמתאימה למשפחה ולמצב הספציפי.

5 / 5. 75

שיתוף:
דילוג לתוכן